האם תפקידו את ילדיכם האהוב ברכב שנוהג מעצמו?

פעם הרמנו גבה כשמישהו תיאר בפנינו עידן שבו לכל איש יהיה טלפון נייד, שבאמצעותו הוא יגלוש באינטרנט מכל פינת ברחוב, יצלם את עצמו בחוף הים וישלח בקליק לחברים, אבל מהר מאוד התבדינו. נראה כי תגלית מרעישה דומה עתידה להופיע בחיינו עם כניסת הרכבים האוטונומיים. בתוך פחות מעשור, צפויים הרכבים החכמים להסיע אותנו ממקום למקום – להזיז הגה, לבלום, לשמור על הנתיב ואפילו להאט לפני מעבר חצייה – בלי התערבות מצד הנהג. תל-אביב תהיה העיר הראשונה בישראל שרכבים אוטונומיים ישתלבו בכבישיה, אבל תוך זמן קצר הם ישימו גז ויהפכו לחלק משגרת חיינו.

השאלה היא האם תסמכו על מכונית אוטומטית? האם תפקידו את ילדיכם האהוב ברכב שנוהג בעצמו? בסופו של דבר המחשב במכונית האוטונומית יקבע מי ימות ומי יחיה בתאונה, לכן ככל שהטכנולוגיה מתקדמת צפות דילמות מוסריות רבות. קחו לדוגמה מקרה שבו ילד קופץ לכביש והרכב האוטונומי צריך לבצע תמרון התחמקות – האם המכונית תדרוס את הילד כדי למנוע פגיעה בנוסעים? האם היא תתחמק מהילד ותסתכן בפגיעה בהולך רגל אחר? ואם הולך הרגל הוא אישה בהיריון, קשיש, או בעל חיים? האם על הרכב לחשב מסלול מחדש בהתאם, או שפשוט עליו להתרסק ולסכן דווקא את הנוסעים שבתוכו?

כדי לנסות להתמודד עם שאלות מסוג זה, מומלץ שנתבונן תחילה בדילמות מוסריות בתחומים מקבילים. ברפואה לדוגמה, אם בשעת הלידה יש סכנת חיים גם לוולד וגם לאם – הרופאים דואגים לאם תחילה. האישה יכולה להמשיך ללדת בעתיד, ואילו הוולד, אם ישרוד בחיים, יתקשה לחיות ללא אם.

לפי חכמת הקבלה, הסוגיה מורכבת מאוד כי היא תלויה בהתפתחות האדם והחברה. אם האדם פועל לפי הטבע האגואיסטי שמניע אותו – אז חייו קודמים לכול והוא יתכנת את המכונית להצלת חייו. לעומת זאת, אם מדובר באדם שלמד להתגבר על יצריו האגואיסטיים ומבין שסוד הצלחתו הוא דווקא בנתינה לזולת – תובנות שמתפתחות בו בהדרגה בעזרת לימוד חכמת הקבלה – אז הוא יבחר להציל את חיי הזולת על חשבון חייו, כל עוד הדבר נתון לשיקול דעתו.

הטבע פשוט יותר מהפלפולים שלנו: חיי האדם הם קודש וכל בני האדם שווים ללא יוצא מן הכלל. כ-ו-ל-ם שווים: גבר ואישה, צעיר ומבוגר, שחור ולבן, דתי וחילוני, שמאלני או ימני. בעיני הטבע הרשימה המוגדרת הזאת אינה מובחנת כמו שאנחנו נוהגים להבחין. ייתכן כי נפעל לפי אינסטינקטים קדומים, במצבי חירום לדוגמה גברים יצילו נשים וילדים תחילה, אבל שוב, בעיני הטבע כולם שווים. לכן, אילו באמת היינו מבקשים לתכנת את המערכת בצורה מיטבית, היינו נופלים לבור ללא תחתית. כי נכון שהשכל הבריא נוטה להעדיף את חיי הנער על פני הקשיש, אך מה אם הנער הוא עבריין מסוכן, והקשיש הוא מנהיג דגול? מה אם לתינוק שברכב פוטנציאל רוחני גדול יותר מהמשפחה מרובת הילדים שחוצה יחד את הכביש? איננו יודעים להתחקות אחר התחשיבים של המערכת העליונה העצומה, ולהבחין בערך כל אדם ותרומתו לחברה האנושית.

לכן לעת עתה טוב אם המהנדסים יעשו כמיטב יכולתם כדי לפתח אלגוריתם שיעבוד להצלת חיים במידה המקסימלית: לזהות ולדרג מי בסיכון להינזק ומי בסיכוי להינצל – ועל חייו, כמו על חיינו ממש, להיאבק.

פעם הרמנו גבה כשמישהו תיאר בפנינו עידן שבו לכל איש יהיה טלפון נייד, שבאמצעותו הוא יגלוש באינטרנט מכל פינת ברחוב, יצלם את…

‎Posted by ‎מיכאל לייטמן‎ on‎ שישי 2 פברואר 2018

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *